קיומה של המדינה היהודית תלויה בשחזורה של ישראל כמדינה המהווה לאום

באותה מידה שבממלכת ישראל קם הלאום הישראלי, ניתן לקבוע כי בממלכת יהודה קם הלאום היהודי. ישראל ויהודה, לאחר פילוג הממלכה המאוחדת, הפכו לשתי מדינות ולשני לאומים. למעשה, הלאום היהודי קם כלאום מדינתי יורש של הלאום הישראלי.

עזרא פרק ב

א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ.

נחמיה פרק א

א דִּבְרֵי נְחֶמְיָה, בֶּן-חֲכַלְיָה: וַיְהִי בְחֹדֶשׁ-כִּסְלֵו שְׁנַת עֶשְׂרִים, וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. ב וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי, הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה; וָאֶשְׁאָלֵם עַל-הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה, אֲשֶׁר-נִשְׁאֲרוּ מִן-הַשֶּׁבִי וְעַל-יְרוּשָׁלִָם.

החלטתותיו של יושב ראש מועצת העם העברי דוד בן-גוריון, להכריז, בשנת 1948, על הקמתה מחדש של המדינה היהודית, ולקרוא לה בשם ישראל במקום יהודה, מהווה מהלך היסטורי לתחייתה של ממלכת ישראל המקראית. בימיהן של ממלכות ישראל ויהודה, ההשתייכות ללאום הישראלי נקבעה לפי האזרחות הישראלית, וההשתייגות ללאום היהודי נקבעה לפי האזרחות היהודית.

שאלה: מדוע מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל אינו מכיר בקיומו של הלאום הישראלי, וקובע כי הלאום של היהודים אינו ישראלי ? התשובה: חוסר חקיקה לקביעת רצף לאומי ישראלי בארץ ישראל, מימי התנ"ך עד ימינו. אם נסתכל לעמים עתיקים אחרים, כמו העם הסיני, נבין כי סין של היום היא אותה סין מלפני ארבעת אלפים שנה. אותו עם, אותה מדינה ואותו לאום, למרות ההתפתחויות בכל התחומים החברתיים והגאופוליטיים.

הפסוקים מספר עזרא ומספר נחמיה, כמצוינים לעיל, מביטים על מספר עובדות היסטוריות. גלות בבל והכיבוש הבבלי בארץ ישראל לא ביטלו את קיומו של העם היהודי בתור קבוצת האזרחים של יהודה, למרות הפיכתה של ממלכת יהודה הריבונית למדינת יהודה האוטונומית.

גלות רומא, בניגוד לגלות בבל, שינתה את אופי קיומה של עדת הישראלים האתניים. כל עוד יהודה הייתה קיימת, הישראלים האתניים היו מהווים יהודים לפי השייכות האזרחית למדינה היהודית. תפוצות ישראל ומחיקת יהודה מהמפה הפוליטית, לאחר מרד בר-כוכבא, הפכה את עדת הישראלים האתניים ליהודים לפי השייכות הדתית ליהדות.

היהדות, כפי שאנו מכירים אותה, מהווה פרי של גלות רומא. הדת היהודית ביהודה, טרם הכיבוש הרומי בארץ ישראל וטרם גלות רומא, הייתה דת מחוברת לאזרחות או לנתינות היהודית. הגר שרצה להצטרף לקולקטיב העברי היה אמור לגור בתוך החברה היהודית בממלכת יהודה, או בתוך החברה הישראלית בממלכת ישראל, טרם הפילוג וטרם גלות עשרת השבטים. ההשתלבות של הגר בבני ישראל הייתה גם השתלבות דתית וגם השתלבות לאומית. אך, זה לא המקרה של המציאות בימינו.

העברים מפולגים היום בזרמים שונים ביהדות: אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים, ובדתות שונות: יהודים, קראים ושומרונים. מאז הקמתה מחדש של המדינה היהודית, לא-נקבעה בחקיקה התחברות בין הממסד הדתי בגולה ובין מדינת ישראל, המסתמכת באישורי יהדות ובתעודות גרות שרבנים השייכים לשלושת הזרמים של היהדות ממציאים עבור כל המבקשים את הזכאות לעלות ארצה, ללא-פיקוחה של מדינת ישראל לאמות ההליכים לבירור יהדות או לעריכת ההליכים הנדרשים לגיור פורמלי שמסוגלים להבטיח השתלבות ממשית של הנכרי בתוך הקהילה היהודית. העדר של פיקוח ממלכתי להליכים אלה יצר סוגיה מדאיגה שאיתה המדינה היהודית מתמודדת כבר ארבעה עשורים: מכירתם של אישורי יהדות ותעודות גרות פיקטיביים על ידי רבנים בגולה, דבר המהווה עברה על חוק השבות השולל את יהדותו למי שהינו בן דת אחרת.

שאלה: מהו השורש לאיבוד הרוב האתני היהודי במדינת ישראל נוכח עליתם ארצה של נכרים שאינם שייכים לעדת הישראלים האתניים ? התשובה: חוסר חקיקה לשחזור הממלכתיות של הלאום היהודי במדינת ישראל כלאום ישראלי. הגדרת מיהו יהודי כקבועה בחוק השבות הינה הגדרה של לאום יהודי שאינו שייך למדינת ישראל. מדובר על החוק הגורם לסתירה בין מדינה ובין לאום.

שחזורה של ישראל כמדינה המהווה לאום הוא תנאי הכרחי לשמירה על קיומה של המדינה היהודית. בהקשר זה, הקידום של חקיקה להתחברות אפקטיבית בין מוסדות הדת היהודית ובין מוסדות המדינה היהודית הוא דבר חיוני על מנת להבטיח למדינת ישראל רוב שנכלל בתוך עדת הישראלים האתניים, בעיקר כאשר המושג "רוב יהודי" הפך לבלתי-רלוונטי נוכח הסטיה הנובעת מהליקוים הקיימים להוכחת הזיקה הדתית והלאומית של האזרחים הישראלים על פי חוק השבות.

#Photography #nature #art #bird